גישה אסטרטגית למנהלי מחלקות רווחה לעבודה עם הקהילה בצל הקורונה
על מנת לשמר את כשירות מחלקות הרווחה להתמודדות עם גל הפניות, יש לקדם מספר התאמות ארגוניות במסגרת נותני השירותים.
רציונל:
בעתות משבר, כדוגמת וירוס הקורנה, ניתן לצפות עלייה משמעותית בפניות של אזרחים למחלקות הרווחה ברשויות המקומיות. הפנויות הרבות עתידות לכלול צרכים מהותיים ומיידים, כמו גם פניות בהלה וסרק.
בהינתן כי המצב הנוכחי יאלץ את מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות להתאים עצמם למתן שירותים בחירום, יש לאמץ גישה מערכתית מחודשת.
הגישה המערכתית המחודשת כוללת:
א. מיקוד פנימי – בניית מסגרת עבודה
ב. מיקוד ראשוני – צרכים מיידים של אוכלוסיית היעד
ג. מיקוד משני – בניית חוסן קהילתי-רשותי
מיקוד סדר פעולות:
א. בנית מסגרת התמודדות רשותית
מסגרת הפעילות תאפשר לתחום את כלל תהליכי החשיבה ומכלול הפעילויות שיחליטו להינקט. בהינתן מסגור ראשוני של הצרכים והמענים, בצורה ברורה מחד, וגמישה מאידך, ניתן יהיה להתמודד עם אתגרי המצב בצורה יעילה וממוקדת. בניית מסגרת עבודה כוללת משמעויות נוספות כגון: תיאום ציפיות, גיוס משימתי, מיפוי שיתופי פעולה, תוכניות עבודה, ערוצי תקשורת רלוונטיים ועוד.
ב. ראשוני – צרכים מיידים של אוכלוסיית היעד
בהינתן משבר, עיקר הדחיפות הוא בניהול מענים לצרכים מיידים של אוכלוסיית היעד. ניתן לצפות כי הצרכים השונים יכללו צרכים הדומים לאלו שבשגרה, בנוסף לצרכים נוספים שיצופו בשל אופי המשבר והשפעותיו המקומיות. בשל כך יש להיערך במתכונת כפולה, הכוללת מאפייני שגרה וחירום. כמו כן, נדרש למפות את כלל הצרכים ולפעול על פי המודל המוצע:
- צורך מהותי ומידי – אספקת מענה בהקדם
- צורך מהותי שאינו מידי – דחיית הטיפול במקביל לניהול מעקב
- צורך מידי שאינו מהותי – הפעלת שת"פים עם גופים חברתיים
- צורך שאינו מידי ואינו מהותי – סינון הצורך בתקופה הקרובה
ג. משני – בניית חוסן קהילתי-רשותי
חוסן מוגדר כיכולת או התהליך להסתגלות. בשונה מיציבות, שממדיה הינם סטטיים, חוסן מאופיין ביכולת של הפרט, הארגון או הקהילה להתאים את עצמם למצב נתון בצורה יעילה ומקדמת.
תחושת החוסן הכללית מורכבת מסך תחושת החוסן של הפרטים בקבוצה. חוסן כללי יושפע הן ממגמות קבוצתיות ברורות, והן מתחושות קיצוניות של פרטים. לאור כך, יש לחזק את החוסן בשני האפיקים, חיזוק המגמות הקבוצתיות הברורות על ידי החלטות יזומות הנוגעות לקבוצה ככל, וחיזוק התחושות הקיצוניות של פרטים בקבוצה על ידי מענים ישירים וייעודיים.
שלבים עיקריים בפעילות מחלקת הרווחה הרשותית:
